גאוט הוא סוג של דלקת פרקים הנגרמת על ידי הצטברות גבישי חומצת שתן במפרקים, מה שמוביל לכאבים עזים, נפיחות ודלקת. זהו מצב כרוני שמשפיע על מיליוני אנשים ברחבי העולם, ושכיחותו במגמת עלייה. הטיפול היעיל ביותר בגאוט תלוי בחומרת התסמינים ובגורמים המביאים למחלה. במאמר זה נסקור את הטיפולים הנפוצים ביותר בגאוט ואת יעילותם.
תרופות נוגדות דלקת
תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) הן התרופות הנפוצות ביותר לטיפול בהתקפי גאוט חריפים. הן פועלות על ידי הפחתת הדלקת והקלה על הכאב. NSAIDs כגון איבופרופן, נפרוקסן ואינדומטצין משמשים לעתים קרובות לטיפול בתסמיני גאוט.
עם זאת, לתרופות NSAID יכולות להיות תופעות לוואי, כולל קלקול קיבה, כיבי קיבה ובעיות בכליות. לכן, יש להשתמש בהן בזהירות, במיוחד כאש מדובר בחולים עם היסטוריה של בעיות קיבה או מחלת כליות.
הקוכליצין
קולכיצין היא תרופה נוספת הנפוצה לטיפול במחלת גאוט. היא פועלת על ידי עיכוב התגובה הדלקתית הנגרמת על ידי גבישי חומצת שתן. קולכיצין יעיל במיוחד במניעת התקפי גאוט בשימוש בשילוב עם NSAIDs. עם זאת, כמו NSAIDs, לקולכיצין יכולות להיות תופעות לוואי, כמו שלשולים ובחילות.
קורטיקוסטרואידים
קורטיקוסטרואידים כגון פרדניזון יעילים גם הם בטיפול בגאוט. הם פועלים על ידי הפחתת דלקת ודיכוי תגובת המערכת החיסונית לגבישי חומצת שתן. הקורטיקוסטרואידים ניתנים דרך הפה או בהזרקה ישירות למפרק הפגוע. הם יעילים במיוחד בחולים שאינם יכולים לסבול NSAIDs או קולכיצין עקב תופעות הלוואי.
הורדת נפח השתן
טיפולים להורדת נפח השתן משמשים אף הם למניעת התקפי גאוט, על ידי הפחתת רמת חומצת השתן בדם. אלופורינול ופבוקוסטט הן שתי תרופות הנפוצות למטרה זו. תרופות אלו, פועלות על ידי עיכוב ייצור חומצת שתן בגוף. טיפולים אלו, נרשמים בדרך כלל לחולים שחווים התקפי גאוט תכופים או שיש להם היסטוריה של אבנים בכליות. עם זאת, יש להם תופעות לוואי, כגון נזק לכבד ופריחה בעור.
שינויים תזונתיים
שינויים תזונתיים יכולים גם לסייע במניעת התקפי גאוט. מזונות עשירים בפורינים, כמו בשר אדום וביצים, יכולים להגביר את רמת חומצת השתן בדם ולעורר התקפי גאוט. לכן, לעיתים קרובות מומלץ לחולים עם גאוט להגביל את צריכתם של מזונות אלו.
לעומת זאת, מומלץ להם לצרוך מזונות דלים בפורינים, כגון ירקות, פירות ודגנים מלאים. בנוסף, שתייה מרובה של מים יכולה לעזור לשטוף חומצת שתן מהגוף.
לסיכום
הטיפול היעיל ביותר כיום בגאוט, תלוי בחומרת התסמינים ובגורמים למחלה. NSAIDs, קולכיצין וקורטיקוסטרואידים משמשים לטיפול בהתקפי גאוט חריפים, בעוד שטיפולים להפחתת השתן, משמשים למניעת התקפי גאוט על ידי הפחתת רמת חומצת השתן בדם. שינויים בתזונה ושינויים באורח החיים יכולים גם הם לסייע בהקלת תסמיני הגאוט, ובסופו של דבר להוביל את החולה לחיים מאושרים.